ביהמ"ש קובע כי אסור למפקחי מס לערוך ביקורת פתע ללא תיאום מוקדם, בבית הנישום, אפילו אם עסקו מנוהל מהבית.

הוראה זו קיימת גם בהוראת הביצוע של רשות המיסים לביקורת ניהול ספרי הנה"ח של העסק, וכעת היא הורחבה גם לגבי מפקחי המס ובכלל.
נקבע בהוראת ביצוע מס' 21/2001 מטעם מס הכנסה, כי "אין להיכנס לביתו של הנישום אלא בהסכמתו בכתב".

הנושא הנ"ל עלה תוך כדי ליבון סוגיה אחרת במסגרת ערעור שהגיש נישום לבית המשפט על שומה בצו שנקבעה לו ע"י פקיד השומה,
במהלכה הסתבר כי מפקחי המס אשר בדקו את הדיווחים של הנישום, עשו ביקורת פתע בביתו.

לטענת פקיד השומה, מותר היה למפקחי המס לערוך ביקורת פתע בביתו של הנישום, מאחר וביצע את עבודתו מביתו,
ואף ניכה חלק מהוצאות אחזקת הבית, מה שמעיד על פעילות עסקית מתוך הבית.

ביהמ"ש קבע כי עצם דרישת ההוצאות של הבית אינה מקנה זכות למפקחי המס לערוך ביקורת פתע בבית פרטי, אף אם לכאורה נוהל ממנו עסק.

פקיד השומה טען כי בגדר סמכותו, על פי פקודת מס הכנסה, להיכנס לכל מקום בו מתנהל עסק או משלח יד ולבדוק, בין היתר,
פנקסים, חשבונות, מסמכים, רשומות ותעודות אחרות, הנוגעים לאותו עסק או משלח יד, או להיכנס למקום הימצאם של הפנקסים ולבדקם ולדרוש הסברים לגביהם. לכן, לעמדת פקיד השומה, יש לו סמכות להיכנס גם לדירת מגורים פרטית של הנישום, ובלבד שמתנהל בה עסק או משלח יד.

ביהמ"ש לא קיבל את עמדתו זו של פקיד השומה, וקבע כי אכן מדובר בסמכות רחבה שנועדה להבטיח את מילוי הוראותיה של פקודת מס הכנסה,
או כדי למנוע התחמקות ממילוי אותן הוראות. אך את הסמכות הרחבה יש להפעיל באופן סביר ומידתי, ורק בכפוף לכך שהדבר דרוש לצרכי הביקורת,
או שקיים צורך לעריכת הביקורת במקום.

ביהמ"ש קבע כי סמכות פקיד השומה להיכנס לכל מקום בו נוהל עסק, אינה חלה על כניסה לבית המגורים,
על מנת לבדוק את ספרי העסק או לפשפש בחדרי הבית בחיפוש אחר מסמכים.

לסיכום, אין זכות למפקחי מס או למבקרי ספרי הנה"ח לערוך ביקור פתע בביתו של נישום,
אפילו ולמרות שהוא דרש את הוצאות הבית כהוצאות מוכרות מפעילותו.